פנה אלינו
קצת היסטוריה
 
ההומאופתיה הקלאסית
עקרונות ההומאופתיה
מהלך הטיפול ההומאופתי
קצת היסטוריה
הרעיון ההומאופתי ביהדות
הכנות ההומאופתיות
 
 
 


קצת היסטוריה

ההומאופתיה הקלאסית פותחה על ידי דר' סמואל האנמן (1843-1755) רופא גרמני וכימאי מחונן. האנמן שעסק ברפואה שנים רבות הבין שהאנשים בהם הוא מטפל ברפואה הקונבנציונאלית הופכים חולים יותר ויותר במשך הזמן ומצב בריאותם אינו משתפר. הרפואה בת זמנו התבססה בעיקר על הקזות דם ושימוש בחומרים רעילים כמו כספית וגופרית.
הוא החליט לפרוש מטיפול בחולים ופנה לעסוק בתרגום של ספרות רפואית (הוא דיבר מספר רב של שפות ביניהן גם עברית). במהלך תרגום ספר רפואה שהתייחס ליעילות הכינין על חולי מלריה, האנמן שם לב לתופעה מעניינת, הפועלים שעסקו בהפקת הכינין מעץ הצ'ינקונה ונחשפו לעץ באופו יומיומי, החלו לפתח סימפטומים הדומים לסימפטומי מחלת המלריה שכללו חום גבוה ומחזורי, צמרמורות רבות והזיות. כאשר הם הפסיקו לעבוד למשך זמן מסוים הסימפטומים פסקו בהדרגה

האנמן שהיה חוקר מטבעו החל לחקור את מנגנון הפעולה הזה, הוא בדק על עצמו ועל קרובי משפחתו מספר גדול של חומרים שונים שהיו בשימוש באותה תקופה וניהל רישום מדויק של סימני המחלה הפיזיים והנפשיים שהם מפתחים, לאחר מכן כאשר הגיעו אליו חולים עם סימפטומים דומים הוא התאים להם את אותן התרופות ושם לב שמתרחש אצלם תהליך של ריפוי עמוק.

הוא בדק את מנגנון הפעולה הזה במשך זמן ממושך ובשנת 1796 פרסם מאמר ראשון בו כתב על המושג "הומאופתיה" והגדיר את חוק הדומה, או בלטינית similia similibus curentur כלומר דומה בדומה מרפא. על פי חוק זה חומר היכול לפתח אצל אדם בריא סימפטומי מחלה מסוימים ירפא את אותם הסימפטומים אצל אדם חולה.

האנמן פיתח שיטה להפקת התרופות ההומאופתיות הכוללת מספר גדול של מיהולים וניעורים של החומר ממנו מופקת התרופה (מינרל,צומח, חי וכו'). בצורה כזו התרופה (הרמדי) ההומאופתית אינה מכילה חומר (מוליקולארי), אלא פועלת על הגוף "כאינפורמציה מרפאה" (ניתן לומר שה"חומר" הפעיל/מרפא הוא האנרגיה של החומר אותו מהלנו), כך שהרמדי אינה גורמת לתופעות לוואי או למצבי התמכרות כלל. הוא פרסם את הבנותיו ומסקנותיו לגבי מצבי בריאות וחולי ודרך הטיפול ההומאופתית בספרו "the organon of medicine" ספר שזכה לתפוצה עולמית ויצא ב 6 מהדורות במהלך חייו של האנמן. בנוסף פרסם ספרים נוספים ובהם מידע מפורט על התרופות ההומאופתיות שהכין ועל הבנתו את המחלות הכרוניות של המין האנושי.

האנמן סחף אחריו מאמקרים רבים מכל אירופה שהגיעו אליו לטיפול. ההומאופתיה הוכיחה עצמה כיעילה מאוד גם בטיפול במגפות הגדולות שפקדו את אירופה באותה תקופה. הרפואה ההומאופתית הכתה גלים ברחבי העולם ותלמידיו של האנמן חלשו על אירופה וגם על ארה"ב.

במאה ה-19 היו בארה"ב יותר בתי חולים הומאופתים מאשר בתי חולים קונבנציונאלים ומאות אלפי חולים נעזרו בהומאופתיה בטיפול בבעיות שונות ומגוונות.

בתחילת המאה ה-20 כתוצאה משילוב של נסיבות פוליטיות שונות והתערבות של גורמים כלכליים (חברות התרופות הקונבנציונאליות ואיגוד הרופאים האמריקאי) נעצרה התפתחות ההומאופתיה בארה"ב ובאירופה לפרק זמן ארוך.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 חזרה ההומאופתיה להוות את שיטת הטיפול המשלימה הרווחת ביותר ברחבי אירופה, והיא הולכת ומתפתחת מאז באופן מרשים במדינות רבות ברחבי העולם וביניהן אנגליה, הולנד, צרפת, איטליה, יוון, ברזיל, הודו, רוסיה, אפריקה וארה"ב. במדינות אירופה גדל מספר המטופלים בהומאופתיה בכ- 20% מידי שנה.

בית המלוכה האנגלי תומך נלהב בהומאופתיה הקלאסית, משפחת המלוכה האנגלית מטופלת בהצלחה בהומאופתיה כבר למעלה מ- 150 שנה.

בישראל במהלך ה-20 שנה האחרונות גדל מספר המטפלים והמטופלים בהומאופתיה באופן משמעותי. כיום ניתן לקבל טיפוליי הומאופתיה גם במסגרת קופת החולים. כמו-כן הוקמה "האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית" המפקחת על הכשרתם המקצועית של ההומאופתים הקלאסיים בארץ.

לרשותכם קליניקות בשלושה מוקדים הממוקמות בחופית (אזור נתניה), פתח תקווה, ותל אביב